"פסיכולוגיה בגרוש"
לאחרונה, קראתי מאמרים של זיגמונד פרויד בנושא: מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה, הערות אחדות
 |
https://teachartwiki.wikispaces.com/Head+On+--+Cai+Guoqiang |
על מושג הלא מודע בפסיכואנליזה, מיניות ואהבה, מיניות ילדית. כל המאמרים הקשורים לתחום תרבות האמנות חזותית על פי הפסיכולוג, הנוירולוג, ההוגה המפורסם זידמונד פרויד.
למרות היות זיגמונד פרוד אבי הפסיכואנליזה. החוקר הראשון בתחום, אשר כתביו הפכו לנקודת המוצא והמשך למחקרים חדשים ורבים עד עצם היום. מקראתי המדוקדקת בכתביו הגעתי למסקנה שפרויד קשקשן, יותר מכל אדם אחר שהכרתי בחיי. פרויד מאנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים. אחריו הלכו רבים, פרויד כוון למטרה מסוימת. מטרה שעמדה לנגד עניו, אחריו עקבו והלכו בדרכו אלו שסמכו עליו - כמוביל. אך בספק רב, אם בכלל, הגיע לחקר האמת.
- עולים בפניי שתי תהיות עיקריות: עד כמה אפשר להתייחס
אובייקטיבית לממצאים של פרויד, בהסתמך לניתוח והמשמעות שפרויד מעניק לאותן פיסות
מידע בודדות על האדם הידועות לו מהעבר ומתקופת הילדות בפרט. פרויד עוסק בניתוח פסיכואנליטי, ללא
התייחסות לפקטורים נוספים באישיות וללא התייחסות נוספת, מעבר להשפעת תקופת הילדות,
בבחינת התנהגותו של האומן המוכשר בבגרותו. בנוסף, פרויד מתייחס וקובע שתשוקתו
האינטנסיבית של אומן לצור, הינה תחליף ליצר מיני לפי ניתוח המושג שקבע תקופות "חקר
המיניות האינפנטלי"
פרויד הפסיכואנליטי, במידה מסוימת עושה אקט של אמנות. כמו האמנות השמה
את החפץ/יצירה ואנחנו הקהל נותנים לו את הפרוש. כאן פרויד מציג לנו חשיבה מכיוון
אחר. עצם פעולה זו, הוא מרחיק אותנו מהנושא עצמו. מעניק זווית ראיה חדשה - יצירת אמנות חדשה.
מתוך מבט אובייקטיבי לניתוח של פרויד לגבי אישיותו של לאונרדו דה וינצ'י האומן הדגול, הוא
מסתמך על ילדותו, מנתח את תקופת המיניות הילדית שנשכחה מהתרבות, אך מתקיימת מצורת הסיפוק שביניקה, עצירת פעולת מעיים, תקופת ההתבגרות. ומהשלכותיה על הבוגר יש לי הסתייגות:
א.)
החלוקה של פרויד לשלושה
סוגי טיפוסים מובהקים, קוטביים ושונים בבגרותם, שרירותית מדיי בהסתמך על "תקופת
מחקר המיניות האינפנטילית" בילדותם.
ב.)
פרוש חד משמעי לחלום, קרי, זנב עיט
מקשקש בפיו של לאונרדו, בצרוף אהבתו למודלים של גברים צעירים ונאים, אינה יכולה
לקבוע חד משמעית כי לאונרדו הומוסקסואל, או א-מיני. הדימויים בחלום של לאונרדו,
יכולים להתפרש אחרת ממה שפרויד קבע. בתקופה ובתרבות אחרת, "העיט יכול לסמל "סוד"
ואולי חלומו מתקשר לסוד אשר לאונרדו נוצר בפיו סוד כמוס ומכאן הקשר בין העיט לפיו
וכלל לא קשר מיני. אולי עובדתית, עיט גר ממש בסביבת לאונרדו האומן באחת מתקופות חיו,
ולכן הגיוני שחלם על כך.
הביקורת שלי מסתמכת על דוגמת "איש הזאבים" פנקייב המטופל שפרויד קבע כי הפוביה מחלום הזאבים
נובעת מטראומה שחווה בילדות, בהקשר למיניות . פרויד לא לקח בחשבון פרמטרים נוספים.
אולי בעצם הפוביה מזאבים נובעת בגלל מגורים בסמוך ליער מלא זאבים. העובדה הידועה על כישלונו של פרויד בטיפול הנפשי של הפציינט, מוסיפה לתהיות שלי לגבי הממצאים.
הוסיף ואומר כי באמנות מודרנית עדיין מתעסקים בכתבי זיגמונד פרויד, מאחר ולא חודר את ההוויה האנושית.
מעניינת מאוד בהקשר לנושא זה, סדרת יצירות שנעשו ב2006 אמן סיני הציג יצירות אמנות עם תנועת זאבים, Cai guo-qiang head on למעשה יצירה זו היא אלגוריה למצב האנושי,
זאבים רצים לעבר קיר זכוכית ולא מצליחים לפרוץ אותה, מתים בהתנגשות. סדרת יצירות
אלו שלו נעשו כביקורת כלפי הממשל הגרמני. האנשים הפרטיים מתחילים כמו הזאבים כבודדים ההולכים אחרי
מנהיג חזק ונועז, ויחד הם הופכים להיות שובל אחד שמורכב מריבוי הפריטים, דימוי לכח המתפרץ של הקולקטיב.
תנודות הזאבים של האומן מתקשרות להנהגה הפוליטית בדיוק כמו הפרוש של זיגמונד פרויד . לרוץ לעבר משהו מתוך התכווננות למטרה מסוימת, להסתכל עליו ולכוון הכל לעבר הגעה ליעד המצופה. המעקב אחר מי שאתה סומך עליו כמו פרויד - המנהיג המוביל, אך בספק רב, אם בכלל מוביל לחקר האמת.
ביצירות המהממות הללו בלתי ניתן להרוס משהוא שקוף, כשם שקשה לראות את הזכוכית.
ניתן לצפות בעבודות נוספות שהוצגו בברלין של
Cai guo-qiang head on
תודה לחברתי טל ז'בוטינסקי על ההיכרות הנפלאה עם האומן הדגול והארות שלא נתנו לי מנוח...